nitgaber movement

To: whom it may concern. Subject: the "Invisible Disabled Persons" movement Honored Sir/Madam, In recent years I am a partner in the disabled persons' struggle, in which I participate, aimed at raising disability benefits to a level which will allow us, disabled persons in Israel, to reach a minimal dignified lifestyle. As part of this struggle, I came, on July 10th, 2018, to a session of the Knesset's Transparency Committee about public housing. This date also marks the Public Housing Day. At the committee I met a woman named Tatyana Kaduchkin, who established a social movement called "Nitgaber" ("We Shall Overcome") – a movement trying to promote the rights of invisible disabled persons – that is, people suffering from severe medical problems, as well as severe disabilities, but at a first superficial glance, nothing could be noticed about their disability, and they look just like any other person. The fact that there people's (including my own) disability is externally invisible causes, in practice, discrimination and the refusal to provide them with many rights given to other disabled persons – governmental institutions often adopt very superficial and shallow approaches, leading to marking the people in this group as supposedly "healthy". This unjust refusal of rights based on external appearance alone is, of course, the inevitable result of this process. In our new movement, the "Nitgaber" movement, we try to fight this wide refusal to provide us with rights, to raise awareness for this subject in the general public, as well as among Israeli decision makers. For this reason, I share this message in social media – and I will be grateful if any person coming across it to further share it on social media, internet forums, and as many frameworks as possible. And before I will finish, one more detail: the phone number of the movement's founder, Mrs. Tatyana Kaduchkin, is 972-52-3708001 and she is available from 11 AM to 8 PM on these days. Yours, Assaf Binyamini 115 Costa Rica st., Entrance A – Apartment 4, Kiryat Menachem Jerusalem, ZIP Code: 9662592 Telephone numbers: Home - 972-2-6427757 Mobile - 972-52-4575172 Fax - 972-77-2700076 P.S.: 1) My ID number: 029547403 2) My e-mail addresses: or: or: or: or: 3) The therapeutic institution I am treated at: "Reut" NGO – "Avivit" Hostel 6 Haavivit st., Kiryat Menachem, Jerusalem, Zip Code: 9650816 Phone numbers at the hostel offices: 972-2-6432551 or: 972-2-6428351 Hostel's e-mail address: 4) The "Avivit" Hostel's social worker, when I met her on Tuesday, December 12th, 2017, on 1:30 PM, forbade me to provide any details about her and/or other employees of the "Avivit" Hostel or the "Reut" NGO. 5) My treating general practitioner: Dr. Michael Halab "Clalit Medical Services" – "Borochov" Clinic KIryat Yovel Jerusalem, ZIP Code: 9678150 Clinic office phone number: 972-2-6440777 Clinic office fax number: 972-2-6438217 6) Additional personal details: Age: 47. Marital status: Single. Date of birth: November 11th, 1972. 7) Below is a short explanation of the "Nitgaber" movement, appearing in press: Tatyana Kaduchkin, an ordinary citizen, decided to establish the 'Nitgaber' movement to help those she calls the 'Invisible Disabled Persons'. So far, approximately 500 people from all parts of Israel have joined her movement. In an interview to Channel 7 she tells about the project and about those disabled persons who do not receive proper and enough assistance from the relevant parties, only because they are invisible. She says that the disabled population can be divided into two groups: disabled persons with a wheelchair and disabled persons without a wheelchair. She defined the second group as 'Invisible Disabled Persons', as, she says, they do not receive the same services provided to disabled persons with wheelchairs, despite being defined as having 75%-100% disability. These people, she explains, cannot earn their own living, and they require the assistance of further services to which disabled persons with wheelchairs are entitled. For example, invisible disabled persons receive low disability benefits from the National Insurance Institute and do not receive certain additions, such as special services benefits and mobility benefits, and they also receive lower benefits from the Ministry of Housing. According to research carried out by Kaduchkin, these 'Invisible Disabled Persons' are destitute despite the attempt to claim that in 2016's Israel no one goes hungry. Her research also shows that their suicide percentages are high. In the movement she established, she works to add the 'Invisible Disabled Persons' to the public housing waiting list. This because, she says, they usually do not enter these lists, despite being formally entitled to this. She holds many meetings with Knesset members and even participates in the sessions and discussion of relevant Knesset committees, but she says that the people who can help do not listen, and those who listen are in the opposition and thus are powerless to help. She now calls to more and more 'Invisible Disabled Persons' to join her, so that she could assist them. She estimates that if things will continue as they are today, there will be no recourse but to hold a disabled persons' demonstration to demand their rights and their basic livelihood. 8)Here is a link to our movement facebook page:

אל: כל המעוניין. להלן הודעה מטעמה של הגברת טטיאנה קדוצ'קין מתנועת "נתגבר". הנדון: תנועת "נתגבר" (נכים "שקופים") לפני כעשור, אני הח"מ ייסדתי את תנועת "נתגבר", למען הנכים "השקופים". נכים בעלי אחוזי נכות גבוהים וללא כשירות עבודה, אך שאינם מוגבלים בתנועה. התנועה שלי מונה ומייצגת כ-1300 אנשים מכל רחבי הארץ, שהם בעלי נכות הנעה בין 75% ל-100%, שאינם כשירים לעבוד ושאינם בעלי מוגבלות בתנועה או הזקוקים להעלאה של אחוזי הנכות שלהם. התנועה מאפשרת לאותם אנשים למצא את כל זכויותיהם מול המדינה וניתנת גם תמיכה פיננסית מסוימת לנזקקים ביותר. התנועה שלנו נאבקת למען דיור ציבורי בר השגה ותנאי מחייה נאותים לקבוצת האוכלוסייה הנ"ל. נכים רבים שאינם כשירים לעבוד, ובעלי 75%-100% נכות, אך לא מוגבלי תנועה חיים בתנאים מחפירים. הם אינם מקבלים את אותן ההטבות אשר נהנים מהן גמלאים המקבלים גם השלמת הכנסה. כלומר, אין להם הנחות לקניית תרופות, הנחות על חשבון החשמל, וארנונה, הנחות לנסיעה בתחב"צ וסיוע בשכר דירה בדומה לגמלאים, הם אינם זכאים למענקי "חימום/קירור" ועוד. במילים אחרות, הם לא זכאים לכמעט לשום הטבות, למרות מצבם הקשה. יתרה מזאת, הם גם אינם זכאים לדיור ציבורי למרות התנאים הקשים שבהם הם חיים יום-יום. ישנו הבדל מהותי בין הנכים השונים, ואנו סוברים כי כך לא צריך להיות! נכה עם מוגבלות בתנועה, זכאי לדיור ציבורי ומקבל סיוע לשכר דירה הנע בין 3000 ל-3900 ₪ בחודש. כמו כן, נכים בעלי מוגבלות בתנועה מקבלים קצבאות גדולות יותר, מהנכים, אותם מייצגת התנועה, הודות לתוספות לקצבה הבסיסית, הכוללת בין היתר שירותים מיוחדים, קצבת ניידות ומלווה ועוד. במצב כזה, גודל הקצבאות האלה מגיעות לכדי 15000-17000 ₪ בחודש. אך לעומתם, הנכים אותם מייצגת התנועה, אשר אינם בעלי מוגבלות בתנועה, בעלי 75%-100% נכות ואינם כשירים לעבוד, מקבלים רק 3211 ₪ בחודש נטו בלבד! מכאן יוצא, כי הקבוצה הזו, היא האוכלוסייה הענייה והפגיעה ביותר במדינת ישראל!!! במהלך שנות פעילותי, נפגשתי עם גורמים רבים ממפלגות שונות בכנסת ובמשרדי הממשלה השונים. אבל, לצערי הרב, התנועה לא מצליחה זה כבר עשור, לקדם את ההצעה שתאפשר לנכים שאינם מוגבלי תנועה, בעלי 75%-100% נכות ולא כשירים לעבוד, לקבל דיור ציבורי, או לכל הפחות להעלות להם את סכום הסיוע בשכירת דירה ולשפר ולו במקצת את תנאי חייהם. לאור האמור לעיל, אני, טטיאנה קדוצ'קין, יו"ר תנועת "נתגבר" (נכים שקופים), מבקשת להיפגש איתכם, ע"מ לקדם את הפרויקט הזה ולעזור לאנשים האלה לחיות חיים מכובדים ונאותים יותר. בברכה ובתקווה גדולה, טטיאנה קדוצ'קין, יו"ר תנועת "נתגבר" (נכים שקופים). טלפון 1: 052-3708001. טלפון 2: 03-5346644. נ.ב. טטיאנה קדוצ'קין היא מנהלת תנועה חברתית זו, אליה הצטרפתי ביום 10 ליולי 2018. בנוסף לעברית היא דוברת גם רוסית ברמה גבוהה מאוד של שפת אם. אינני יודע מהי רמת ידיעותיה בשפות אחרות. להלן ההודעה שהשארתי לחבר-הכנסת מוסי רז-אשר לפגישה עימו בכנסת הגעתי ביום שלישי, ה-20.4.2021 בשעה 13:30 בצהריים. 20.4.2021 לחבר-הכנסת מוסי רז שלום רב: הנדון: בעיית דיור לנכים. א.נ. להלן מספר נושאים הקשורים לאוכלוסיית הנכים ופגועי הנפש(אוכלוסייה שגם אני כלול בה) אותם ברצוני להעלות בפניך. אהיה מעוניין לדעת באיזו מידה יש ביכולתך לקדם נושאים אלו ו/או לעשות תיקוני חקיקה דחופים בכדי לשפר את מצבנו, תנאי הטיפול בנו וסיכויינו לשרוד ולהשתלב בחברה. אציין כי מנסיון העבר אני למד כי בפגישות מן הסוג הזה ייאמר לי לפני הגעתי כי תינתן לי רשות הדיבור על-מנת להעלות את הנושאים שברצוני לדבר עליהם-אולם בפגישה עצמה רשות הדיבור לא תינתן לי אפילו לשנייה אחת-ובמידה ואני, חלילה אנסה לדבר הדבר ייחשב באופן אוטומטי ל"הפרת סדר" חמורה מאוד ועל כן המאבטחים יתנפלו עליי ויגרשו אותי באגרסיביות רבה-וזאת גם כשאין בכך צורך וכאשר הדבר מיותר לחלוטין, וגם כאשר ברור לחלוטין שלא נשקפת ממני שום "סכנה" לאף אחד. ובהכירי מציאות זו אני מוסר לך מכתב זה-למקרה שגם הפעם זו תהיה ההתנהלות כלפיי. ככל הנראה עצם העובדה שאני מעיז להעלות מצוקות של ציבור הנכים מתפרשת כאיום חמור מאוד-למרות שלא ברור לי כלל על מי או על מה זה בדיוק מאיים. אני משאיר לך ולעובדי לשכתך מכתב זה-לא אקח אותו בחזרה לביתי. וכעת לפירוט הנושאים עצמם: 1)בעיית מימון/תשלום שכר-דירה- לפני שנים רבות נקבע(ולא ברור על-ידי מי-אולם ככל הנראה מדובר בפקיד ממשלתי כזה או אחר), כי נכים שמתגוררים בקהילה זכאים לסיוע בסך 770 שקלים לחודש לצורך תשלום שכר-דירה. כידוע, בשנים האחרונות היתה עלייה משמעותית מאוד במחירי הדירות במדינת ישראל-ובעקבותיה הגיעה, כמובן גם עלייה משמעותית בגובה שכר-הדירה. אלא שסכום הסיוע בסך 770 שקלים שנקבע לפני שנים רבות באופן שרירותי לחלוטין, וללא שום הסבר או היגיון אינו מתעדכן. למרבה הצער גם לאחר התכתבויות רבות מאוד(ומדובר בלפחות כמה אלפים או אפילו עשרות אלפים של מכתבים, ולצערו של כותב דברים אלו מספרים אלו אינם מוגזמים כלל וכלל), ושנשלחו לכל גורם אפשרי: משרד הבינוי והשיכון על שלוחותיו השונות, משרדי ממשלה נוספים כמו משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, עיתונאים רבים שעם חלקם הגדול כותב מסמך זה שוחח באופן אישי, עורכי-דין רבים ואפילו למשרדי חקירות ולשגרירויות של מדינות זרות-דבר אינו עוזר-וכתוצאה מכך שסכום הסיוע אינו מתעדכן נכים רבים נפלטים לרחוב ומוצאים שם את מותם מרעב, צמא או מקור בחורף ולחלופין ממכת חום או התייבשות בקיץ. יש לציין כי ארגונים למיצוי זכויות כמו עמותת "ידיד"(שכידוע נסגרה לפני מספר חודשים) או קליניקות לסיוע משפטי באוניברסיטאות ובמכללות שגם עימם נמצא כותב דברים אלו בקשר אינם יכולים לעולם לסייע, והסיבה לכך פשוטה: סכום הסיוע של 770 שקלים ניתן על-פי חוק, וארגונים למיצוי זכויות יכולים לסייע אך ורק על-פי החוק הקיים, והכתובת היחידה במקרים בהם יש צורך בשינויי חקיקה היא כידוע הכנסת. אלא שכאן המצב רק ממשיך להסתבך: כידוע כבר תקופה ארוכה מאוד של למעלה משנתיים אין ממשלה וכנסת מתפקדות ומדינת ישראל נמצאת במצב של, למעשה ממשלת מעבר מתמשכת. התוצאה הישירה וההרסנית של מצב זה היא היעדר אפשרות לעשות תיקונים חיוניים בחוק שנדרשים באופן דחוף-אשר על כמה מהם אני מפרט כאן. יש לציין כי גם כאשר הכנסת והממשלה פעלו פניותיו של כותב שורות אלו, וגם פניות של ארגוני הנכים וגורמים רבים נוספים בעניין סכום הסיוע אל חברי-הכנסת הופנו באופן אוטומטי לארגונים למיצוי זכויות-וזאת למרות שגם חברי-הכנסת עצמם יודעים טוב מאוד שבמקרה הזה הארגונים למיצוי זכויות לא יכולים להיות הכתובת אלא אך ורק הם עצמם. 2)תקשורת עם בעלי-הדירות- ישנם מקרים רבים בהם נכים מתקשים בניהול משא ומתן עם בעל/ת הדירה בגלל סיבות שקשורות למחלתם או נכותם. במצבים אלו העובדים הסוציאליים נדרשים לשמש כמתווכים-וחלק גדול מאוד מן העובדים הסוציאליים לא באמת יכולים לקחת על עצמם תפקיד זה בכל מקרה ומקרה. זאת ועוד: הקיצוצים הנרחבים שהיו בשנים האחרונות בתקנים שמיועדים למשרות של העובדים הסוציאליים, וזאת בצירוף עם תנאי העבודה הקשים, השכר הנמוך, ההתייחסות הלא נאותה מצד משפחות של מטופלים שבמקרים רבים רואות בהם, ושלא בצדק את האחראים לטיפול הלקוי שמקבלים קרובי המשפחה שלהם-וכל זאת בצירוף עומס העבודה הבלתי אפשרי שלעתים מאלץ אותם, בלית ברירה להזניח גם מצבים דחופים או מסוכנים-כל אלו מקשים עוד יותר על האדם בעל המוגבלות למצוא דירה מתאימה ועל העובד הסוציאלי לסייע. 3)אמצעי תשלום של מטופלים- ישנם מצבים בהם אדם עובר לגור בקהילה לאחר תקופה ארוכה של שהייה בבתי חולים, וללא הרגלי חיים שנחשבים כנורמטיביים כמו יציאה לעבודה, נשיאה באחריות לניהול חייו וכיו"ב. לעתים קרובות מאוד דרישות שמוצבות כתנאי לחתימה על חוזה שכירות כמו חתימה על צ'ק ערבון אינם ניתנים להשגה בעבור אנשים בשלב זה של חייהם. מסגרות טיפול ושיקום רבות שהיו קיימות בעבר(שבאחת מהן כותב מסמך זה נעזר לפני כ-26 שנים בעת היציאה מאישפוז בבית חולים לדיור מוגן) נסגרו או הקטינו באופן משמעותי את היקף פעילותם בשנים האחרונות-דבר שעשוי למנוע שיקום מאנשים שבשלב זה של חייהם לא יוכלו להתקדם ללא מעטפת טיפולית ושיקומית חיוניות אלו. 4)בעיית הסדרה-ישנו כיום חוסר איזון מוחלט בכל הנוגע לחובותיהם וזכויותיהם של בעלי הדירות מצד אחד ושוכרי הדירות מצד שני. ישנם חוקים רבים שמגנים על בעלי דירות מפני ניצול לרעה כזה או אחר של תקופות השכירות שעשויות להיות מצידם של השוכרים. לעומת זאת לא קיימים חוקים שמטרתם להגן על האנשים שמתגוררים בדירות מפני ניצול של בעלי בתים-וכתוצאה מכך ניתן למצוא בחוזי שכירות רבים סעיפים שערורייתיים, דרקוניים ולעתים אפילו לא חוקיים-ובאין חוקים שמטרתם הגנה על שוכרי הדירות הללו נאלצים לחתום על חוזים אלו. במקרים רבים לא קיימת לשוכרי הדירות זכות חוקית להתנגד לסעיפים פוגעניים שחתימה עליהם מוצבת כתנאי להשכרת הנכס-והם יהיו חשופים לחלוטין לגחמותיהם של בעלי הדירות, ולעתים גם בתקופת השכירות עצמה. כמובן שבעיה זו היא של האוכלוסייה כולה-אולם יש לתת את הדעת על כך שההתמודדות עם בעלי הדירות במצבים אלו היא קשה יותר מטבע הדברים לאוכלוסיות מוחלשות כמו נכים או חולים. 5)קושי בהסברה-ישנם קשיים ניכרים בכל הנוגע להעלאת הקשיים שהוזכרו וחשיפתם בזירה הציבורית לצורך עשייתם של התיקונים ההכרחיים הנדרשים. סדרי העדיפויות הנוכחיים של אמצעי התקשורת השונים שכמעט ואינם מתעניינים בנושא, פיצול בין ארגוני הנכים, חוסר רצון של גורמים רבים מאוד בחברה בה אנו חיים לקחת חלק פעיל בנסיונות לעשיית תיקון ושיפור במצב-כל אלו מכבידים ומקשים מאוד על המאמצים להעלות בעיות אלו למודעות ציבורית באופן שייאלץ את חברי-הכנסת לעשות את תיקוני החקיקה הנדרשים במקום להמשיך ולהתעלם ולא לעשות מאומה. קושי נוסף קיים בכל הנוגע להעלאת קמפיין פרסומי: נכים שמתקיימים מקצבאות הנכות לא יכולים לשלם את סכומי העתק אותם מבקשות חברות הפרסום בעבור ניהול קמפיין לצורך קידום הטיפול בנושא-וגם נסיונות רבים מאוד של כותב המסמך לעקוף מחסום זה באמצעות הצטרפות לפרויקט סטודנטיאלי כזה או אחר של סטודנטים לפרסום לא עזר-וזאת משום שגם אלו האחרונים לא גילו בכך עניין ולא ראו בכך נושא שבאמת חשוב לטפל בו. 6)זמן המתנה לטיפול-ישנם מקרים רבים בהם אנשים שעד לשלב מסוים בחייהם לא נזקקו כלל לסיוע של שירותי בריאות הנפש-אולם כתוצאה מנסיבות חיים קשות או אירוע טראומטי או קשה כזה או אחר נזקקים לסיוע של איש מקצוע בתחום בריאות הנפש-וכמובן שבהרבה מאוד מקרים מדובר בסיוע זמני או נקודתי ולא כרוני. כיום תקופות ההמתנה לטיפול או סיוע נפשי הן ארוכות מאוד-וכתוצאה מהיעדרה של עזרה שניתנת בזמן מצבם של אנשים עלול להידרדר ללא כל צורך. השקעת משאבים נוספים במערכת בריאות הנפש הציבורית בהחלט יכולה להביא לשינוי המצב. יש לזכור כי גם מבחינה כלכלית ותקציבית אין כל היגיון בהתנהלות כזו: כאשר מצבם של אנשים מחמיר בתקופת המתנה ממושכת לטיפול המצב שלהם ממשיך להסתבך-ומה שיכול היה להיות סיוע נקודתי שאומנם עולה למדינה כסף הופך למצב חמור פי כמה וכמה שלאחר מכן עולה למדינה בעלות כספית גבוהה לאין שיעור. מסיבות אלו יש לשקול הוספת תקנים למערכת בריאות הנפש הציבורית ושיפורה-יש לזכור כי רובה המכריע של האוכלוסייה במדינת ישראל לא יכולים לממן את הטיפולים הללו באופן פרטי-שעלותם כמה מאות שקלים לכל פגישה בודדת. 7)טיפולי שיניים-כידוע, במדינת ישראל אדם שזקוק לטיפולי שיניים ילך כמעט תמיד לרופאים פרטיים-וזאת מאחר ומערכת הבריאות הציבורית אינה נותנת כיום מענה בתחום הזה. יש לציין כי אצל פגועי נפש, וגם נכים באופן כללי שמצוקתם הכלכלית קשה מאוד ברמה היום-יומית גם בלי קשר לטיפולי שיניים מתקשים אף הרבה יותר לקבל טיפולים אלו, אם וכאשר יש בכך צורך. השילוב של בעיות נפשיות חמורות ומצוקה כלכלית קשה גורם לאנשים הללו לעמוד מול שוקת שבורה ובמבוי סתום מוחלט כאשר יש צורך, ולעתים דחוף בטיפולי שיניים. יש לתת את הדעת לכך שכיום לא קיים, למעשה פתרון מערכתי לנושא שלא מטופל כלל-ויש לחשוב על חקיקה מתאימה ויצירת מענים סבירים בכל הנוגע לטיפולי שיניים לאוכלוסיות הללו. 8)אזורי אישפוז-אדם שנזקק כיום לטיפול פסיכיאטרי מסיבי בבית חולים או מרפאה ציבורית יכול לקבל אותם אך ורק במרפאה או בית חולים שסמוכים לאזור מגוריו. ישנם מקרים בהם מטופלים מעדיפים, מסיבות כאלו או אחרות להיות מטופלים במרפאה אחרת-לאו דווקא זו הסמוכה מאוד לאזור מגוריהם. יש לאפשר חופש בחירה למטופלים-ולתת למטופל שלא מרוצה מטיפול במרפאה או בית חולים מסוים את האפשרות לעבור למרפאה או בית חולים במקום אחר. אפשרות זו ניתנת כיום בכל תחומי הרפואה האחרים-ואין שום סיבה לשלילת חופש הבחירה באשר למקום הטיפול בתחום של הטיפול הנפשי בלבד. זאת ועוד: חופש בחירה כזה, אם יינתן יכול בהחלט לגרום לבתי חולים ומרפאות בתחום בריאות הנפש להתחרות ביניהם על המטופלים-דבר שבהחלט עשוי להביא לטיפול ושירות טובים יותר. 9)מודעות האוכלוסייה-האוכלוסייה הכללית מגלה לעתים התנגדות משמעותית מאוד כאשר מדובר בטיפולים נפשיים שניתנים באזור מגוריהם של אנשים-דבר שנובע מחוסר מודעות והיעדר הכרה של התחום-וללא כל הצדקה מעשית או הגיונית. הפחתת ההתנגדות והרתיעה של האוכלוסייה באמצעות מערכת הסברה מערכתית מתאימה עשויים בהחלט להקל על חייהם של מטופלים וחולים שחייהם קשים מאוד בכל מקרה בעקבות המחלה והמנכות עצמם. היעדר המודעות בחברה בה אנו חיים גורם למקרים של התנגדויות התושבים לפתיחת הוסטלים או מסגרות טיפול בקרבת מקום מגוריהם-דבר שמביא לעיכובים ניכרים בפתיחת המסגרות הללו, ולעתים אף למניעת פתיחתן בעקבות תביעות משפטיות שתושבים מגישים. זאת ועוד: ישנם מקרים לא מעטים בהם ישנה התנכלות מכוונת של האוכלוסייה כלפי מסגרות הטיפול הללו כאשר הן נמצאות באזור מגוריהן-וייתכן מאוד והעלאת המודעות הציבורית תוכל להביא להפחתה ניכרת של מספר המקרים הללו. בברכה, אסף בנימיני, רחוב קוסטה ריקה 115, כניסה א'-דירה 4, קרית מנחם, ירושלים, מיקוד: 9662592. מספרי טלפון: בבית-02-6427757. נייד-058-6784040. פקס-02-77-2700076. נ.ב. 1)מספר הזהות שלי: 029547403. 2)כתובות האי.מייל שלי: או: או: או: או: או: או: 3)המסגרת הטיפולית בה הייתי עד ליום 16.3.2021(בגלל המשך הקיצוצים והצימצומים בתקציבי הבריאות והרווחה וחוסר הטיפול בנושאים אלו באין ממשלה או כנסת מתפקדות אני נותרתי, כחולה כרוני במחלות ובעיות קשות מאוד ללא כל מסגרת טיפול מתאימה. כל נסיונותיי למצוא מסגרת טיפול רלוונטית עליה אוכל להסתמך מעלים חרס-ואין לדעת כמה זמן יימשך מצב קטסטרופלי זה): עמותת "רעות"-הוסטל "אביבית", רחוב האביבית 6, קרית מנחם, ירושלים, מיקוד: 9650816. מספרי הטלפון במשרדי ההוסטל: 02-6432551. או: 02-6428351. כתובת האי.מייל של ההוסטל: העובדת הסוציאלית מצוות ההוסטל, עימה אני הייתי בקשר: אושרת-050-5857185. 4)רופא המשפחה אצלו אני נמצא במעקב: ד"ר ברנדון סטיוארט, "שרותי בריאות כללית"-מרפאת הטיילת, רחוב דניאל ינובסקי 6, ירושלים, מיקוד: 9338601. מספר הטלפון במשרדי המרפאה: 02-6738558. מספר הפקס במשרדי המרפאה: 02-6738551. 5) פירוט התרופות הקבועות אותן אני נוטל: 1.תרופות פסיכיאטריות: א.Seroquel- 2 כדורים של 300 מ"ג כל אחד בכל ערב. ב. Tegretol CR- 400 מ"ג-כל בוקר. 400 מ"ג-כל ערב. ג.Effexor- 150 מ"ג-כל בוקר. 150 מ"ג-כל ערב. 2. symvastatine- 10 מ"ג בכל יום בערב. 6) להלן רשימת הבעיות הרפואיות מהן אני סובל: 1.מחלה נפשית-תסמונת כפייתית O.C.D וכן מחלה המוגדרת כ-schyzo-affective disorder 2.דלקת פרקים פסוריאטית. 3.בעיה נוירולוגית שהגדרתה אינה ברורה. תסמיניה העיקריים: חפצים שנשמטים מן הידיים בלי שאני שם לב לכך, סחרחורות, איבוד תחושה בחלק מאזורי כפות הידיים ובעיה מסוימת בשיווי משקל ויציבה. 4.פריצת דיסק כרונית בגב בחוליות 4-5-שמקרינה גם לרגליים ומקשה בהליכה. 5.תסמונת המעי הרגיז. 6.התחלה של סימנים לבעיה קרדיולוגית מן החודש האחרון(אני כותב דבריי אלו ביום חמישי, ה-22.3.2018). נכון לזמן כתיבת שורות אלו לא ברורה עדיין מהות הבעיה, שבאה לידי ביטוי בכאבים בחזה במשך מרבית שעות היום, קשיים בנשימה וגם בדיבור. 7. היחלשות משמעותית בראייה, שהתחילה בערך לפני כחצי שנה(אני כותב דבריי אלו ביום שני, ה-19.4.2021). 7)פרטים אישיים נוספים: גיל: 48. מצב משפחתי: רווק. תאריך לידה: 11.11.1972. 8)להלן ההודעה, שנסיתי לשלוח למר יולי אדלשטיין, שר הבריאות של מדינת ישראל ביום 20.5.29021(אציין כי פייסבוק חסמה את האפשרות לשלוח הודעה זו בלבד-בזמן שחשבון הפייסבוק עצמו ממשיך לפעול באופן תקין. אני לא מצליח להבין התנהלות מוזרה זו, ומדוע פייסבוק לא מאפשרת לי לשלוח רק את ההודעה הזו): 20.5.2021 למר יולי אדלשטיין שלום רב: הנדון: כללית מושלם-מניעת שירות. א.נ. ביום רביעי, ה-19.5.2021 בשעה 18:56 בערב התקשרתי למוקד *2700-וזאת במטרה לדחות את התור שיש לי לצילום CT שנקבע לתאריך 25.5.2021 למועד אחר. לתדהמתי הרבה, המוקדנית דרשה ממני לומר לה מהו שמו של אבא שלי-וטענה בתוקף כי ללא מידע זה היא לא יכולה לאפשר לי פעולה בסיסית זו. כל נסיונותיי להסביר לה כי אבא שלי כלל לא קשור לעניין, וכי מדובר בסך הכל בפעולה פשוטה של דחייית תור אותו קבעתי במרפאה נתקלו בקיר אטום של התעמרות ורשעות. אני קצתי ומאסתי בויכוחים מטופשים ומיותרים אלו-מה לכל הרוחות הבעיה בלדחות תור אותו קבעתי למועד אחר? ומה הוריי קשורים בכלל לעניין? אציין כי אני אדם בן 48-וכבר שנים רבות אני לא נמצא בחזקתם של הוריי. אז מה עושים? מה הפתרון? אני פשוט לא מצליח להבין זאת, ומה היה כל כך מסובך בלקבוע תור חדש במקום זה שבוטל. כללית מושלם מתנים מעתה ואילך את מתן השירות בכך שבכל שיחה עימם עליי לומר להם את שמותיהם של הוריי. אני סבור כי מדובר בהתעמרות לשמה-אין הרי שום קשר בין שמותיהם של הוריי לבין השירות של כללית מושלם. אז מה עושים? האם יש פתרון? או שמעתה ואילך אני פשוט לא אוכל לקבוע תורים ואיאלץ להישאר ללא טיפול או מעקב טיפולי כלשהם? האם קופת חולים כללית אכן רשאית להתנות את מתן השירות למבטחיה בכך שבכל שיחה עימם המבוטח יהיה חייב לומר מה שמות הוריו? האם זה בכלל חוקי? הרי לעתים יש אנשים עם רגישיות כאלו או אחרות-וייתכן ואדם לא יהיה מעוניין לומר לנציגי שירות(ומכל סיבה אישית שהיא) שהם כמובן אנשים זרים עבורו מהם שמו הוריו בכל שיחה ושיחה-אז למנה לא לגלות מינימום של אנושיות ולהתחשב בכך? למה להתנהג בצורה כל כך דורסנית ואטומה? בברכה, אסף בנימיני, רחוב קוסטה ריקה 115, כניסה א'-דירה 4, קרית מנחם, ירושלים, מיקוד: 9662592. מספרי טלפון: בבית-972-2-6427757. נייד-972-58-6784040. נייד-972-77-2700076. נ.ב. 1.מספר הזהות שלי: 029547403 . 2.כתובות האי.מייל שלי: ו-: ו-: ו-: ו-: ו-: ו-: 3.המסגרת הטיפולית בה הייתי עד ליום 16.3.2021: עמותת "רעות"-הוסטל "אביבית", רחוב קוסטה ריקה 115, כניסה א'-דירה 4, קרית מנחם, ירושלים, מיקוד: 9650816. מספרי הטלפון במשרדי ההוסטל: 972-2-6432551. או: 972-2-6428351. העובדת הסוציאלית מצוות ההוסטל, אצלה הייתי במעקב עד ליום 16.3.2021: אושרת-972-50-5857185. 9)להלן קישורים לפרופילים שלי ברשתות החברתיות השונות בהן אני פעיל: / s7hrg3 10)להלן ההתכתבות שניהלתי ביום 21.5.2021 ברשת החברתית פייסבוק: Yelena Perman 12:34 נשלח על-ידי Yelena: היום ב-12:34 היי אסף, הקבוצה של הרופאים ומטפלים נועדה על מנת לחפש המלצות על רופאים או מטפלים, חושבת שהפוסט שלך קצת פחות רלוונטי ולא בטוח שיהיה מי שיענה לך. בכל מקרה לא ממליצה לחשוף את כל הפרטים האישיים שלך בקבוצות בפייסבוק, בתוך המכתב צירפת את הפרטים שלך וזה לא בטיחותי בשבילך. אם תרצה לחפש המלצה על רופא או מטפל, אאשר את הפוסט. בהצלחה 13:43 נשלח על-ידך: היום ב-13:43 אני אכן מחפש המלצה על רופא מטפל ועל מסגרת טיפולית בה אוכל למצוא מענה למצב בריאותי הקשה. ובנוגע לחשיפת פרטיי האישיים: אני מודע לחלוטין לסיכון העצום שאני לוקח על עצמי בכך שאני נוהג כך. יחד עם זאת דבר אינו מרתיע אותי, שכן ממילא לא נותר לי עוד מה להפסיד בחיי. אני עושה זאת כצעד אחרון בהחלט-וזאת לאחר שכל הנסיונות למצוא פתרון בדרכים "מקובלות" של פניות לרשויות שונות כשלו, ובמשך שנים רבות בהן אני נתקל בסחבת בלתי נסבלת. כל משרד ממשלתי או רשות אליהם אני פונה כל השנים בורח מאחריות ומגלגל אותה ממנו והלאה-ובמקום לטפל הללו אינם עושים דבר פרט להפנייתי הלוך-ושוב מאחר למשנהו. בהינתן מציאות זו לא נותרה לי, למעשה כל אפשרות או ברירה אחרת. אציין כי אני אמשיך לנהוג כך באין כל פתרון סביר עבור נכה במצבי משום רשות, ארגון או משרד ממשלתי. אודה לך באם תוכלי לשתף דבריי אלו בקבוצה-אני ממש, אבל ממש לא זקוק לאנשים "שיגנו על פרטיותי" או "שלא יחשפו את פרטיי האישיים"-כביכול. במציאות חיי אני מחפש בדיוק את ההיפך: חשיפת פרטים אלו בפלטפורמות אינטרנטיות וברשתות חברתיות רבות ככל הניתן-כאשר המציאות אותה כופה על הנכים מדינת ישראל יכולה בקלות רבה לגרום להיפלטות אדם נכה כמוני לרחוב ומוות בטוח תוך מספר שעות בודדות(או אפילו פחות מכך-שכן במצב בריאותי אני לא אצליח לשרוד ברחוב)-אזי במצב כזה השיקול של פרטיות או אי-חשיפת פרטים אישיים פשוט לא קיים. הסכנה של מוות ברחוב היא מוחשית ומיידית הרבה יותר-ושוב: לא נותרה לי כל ברירה או אפשרות אחרת-ואודה לך באם תוכלי לשתף דבריי אלו תוך ציון כל פרטיי האישיים במלואם. בברכה, אסף בנימיני.

powered by LinkTube